במבט ראשון, זה נראה כמו עוד מהלך טכני שגרתי. הכנסת אישרה בקריאה שלישית את הצעת החוק של ח”כ אליהו ברוכי להקמת מאגר חיסונים לאומי. החוק נועד, כך נטען, להקל על מערכת הבריאות ולשפר את תהליך ניהול החיסונים שלנו. אבל השאלה האמיתית שכולנו צריכים לשאול היא: האם מדובר באמת בחדשנות? או שמא יש כאן עוד ניסיון שיטתי להכניס את כולנו למאגר דיגיטלי ענק, שממנו לא נוכל להימלט?
מאגר החיסונים: שיפור בריאותי או מלכודת דיגיטלית?
החוק החדש, אשר זכה לתמיכה רחבה מכל סיעות הבית, מתיימר להציע פתרון טכנולוגי לניהול רישום החיסונים של כל אזרחי ישראל. ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, לא יהיה צורך בפנקס חיסונים – הכל יועבר לניהול דיגיטלי. על פניו, זה נשמע כמו רעיון חיובי: לחסוך בטרטורים, למנוע טעויות, ולוודא שהאזרח לא יתחסן לחינם.
אבל האם הכל באמת תמים כל כך? המאגר הזה עתיד לכלול את המידע הרפואי הרגיש ביותר של כל אחד מאיתנו. משרד הבריאות יצטרך לסנכרן את כל הנתונים מול קופות החולים, לשכת הגיוס, ובתי החולים – כך שכל פרט רפואי שלנו, בכל הנוגע לחיסונים, יישמר במאגר מרכזי אחד. מאגר ריכוזי כזה הוא כלי רב עוצמה, ולא רק לשימושים רפואיים.
החוק הוא רק שלב ראשון: מה צפוי לנו בהמשך?
מי שיתבונן לעומק, יראה שהחוק הזה הוא רק תחילת הדרך. היסטוריית החיסונים שלנו תהיה כעת ברשות הממשלה, אבל מה יהיה הצעד הבא? רבים מזהירים שהחוק הזה מהווה שלב ראשון בדרך לסנקציות חוקיות נגד מי שלא יתחסן. כבר עכשיו הונחה ב-2019 הצעת חוק שנועדה למנוע מילדים לא מחוסנים כניסה למוסדות חינוך, והוריהם עשויים למצוא עצמם חסרי עבודה.
הקמת מאגר החיסונים היא הדרך להכין את הקרקע לסנקציות עתידיות. מי שיסרב להתחסן בעתיד, עשוי למצוא עצמו מנותק משירותים ממשלתיים. ומה עם אלה שכבר התפכחו מהבלוף של הקורונה? האם הם יהיו מחויבים להשתתף במשחק הזה שוב? על פניו, נראה שהמערכת מתכננת להפעיל לחץ שיטתי על מי שיסרב.
מאגר החיסונים: חידוש טכנולוגי או מנגנון של שליטה?
המשתתפים בדיון בכנסת אולי התפעלו מהחידוש הטכנולוגי, אבל אפשר להניח שמעטים מהם לקחו רגע לשקול את המשמעויות האמיתיות. ריכוז כל המידע החיסוני במקום אחד מאפשר לממשלה שליטה חסרת תקדים על אזרחיה. לא רחוק היום שבו יהיו חוקים נוקשים שיענישו את מי שלא יתחסן, בעוד הממשלה תחזיק את המידע הרפואי הפרטי של כולנו ותוכל לעשות בו שימוש כרצונה.
אם בשנת 2021 היינו עדים להנחיות ולסנקציות שנגעו לכניסה למקומות ציבוריים בלי תו ירוק, הרי שהצעד הזה הוא רק הקדמה למה שצפוי לנו בעתיד. בתקופת הקורונה ראינו איך ממשלות מסביב לעולם השתמשו בחוקי חירום כדי להגביל את החופש שלנו. ומה שמתחיל כמאגר חיסונים לאומי עלול להפוך במהרה לכלי ליצירת סנקציות גורפות נגד כל מי שלא יישר קו עם הנחיות הממשלה.
“הישראלים של 2020 הם לא הישראלים של היום”
בעוד שב-2020 רבים היו שטופי מוח ועמדו בתור כדי להתחסן, היום המצב שונה. הציבור מודע יותר, חשדן יותר, ומפוקח יותר. התעוררות המודעות לאמצעי שליטה ממשלתיים היא לא דבר שקורה מהיום למחר, אבל הישראלים של 2024 הם לא אותם ישראלים שהיו מוכנים לציית לכל הנחיה מבלי לשאול שאלות.
הקמת מאגר חיסונים ריכוזי שכזה מעמידה את הממשלה בעמדה שבה היא שולטת במידע הרפואי הרגיש ביותר של אזרחיה. וכמו שראינו בעבר, לא רחוק היום שבו תתבצע עלינו מניפולציה ישירה באמצעות אותו מאגר, כדי לכפות עלינו פעולות שאנחנו לא מעוניינים לבצע.
קופות החולים בעסק הזה – מי באמת מרוויח?
כאן המקום לשאול: מי באמת ירוויח מהמהלך הזה? הציבור הישראלי או גופים אחרים? קופות החולים ומשרד הבריאות, כמו תמיד, יוצאים “לטובת הציבור”, אבל המציאות מראה שלעיתים קרובות מדובר במהלכים שיש מאחוריהם מניעים כלכליים ותאגידיים.
קרטל הפארמה העולמי, עם אינטרסים כלכליים עצומים, כבר לא פעם מצא את דרכו להשפיע על מערכות בריאות ממשלתיות. ככל שמאגרי המידע הרפואיים מתרכזים, כך ניתן יהיה להשתמש בהם לצרכים מסחריים ולטובת קידום אינטרסים של תאגידים ענקיים – על חשבוננו. יש שיאמרו שמשרד הבריאות מצא דרך לגנוב מידע רפואי תחת הכיסוי של “פנקס חיסונים דיגיטלי”, ושמאחורי הקלעים מסתתרת כוונה להעשיר את חברות התרופות על ידי ייצור ביקושים לא נחוצים לחיסונים.
המלחמה הבאה על החיסונים כבר בדרך
למרות הכל, ברור שהישראלים של היום אינם אותם אזרחים פסיביים שהיו בתחילת מגפת הקורונה. המודעות הציבורית לנושא החיסונים ולניסיונות הממשלתיים לשלוט באמצעותם גדלה באופן משמעותי. המאגר החדש שהכנסת אישרה עשוי לעורר התנגדות רחבה הרבה מעבר למה שחברי הכנסת משערים.
האזרחים לא מוכנים יותר לקבל חוקים שנועדו לכפות עליהם פעולות רפואיות. ההתנגדות תגדל, והמאבק הזה עלול להפוך לאחת המלחמות הגדולות ביותר על החופש האישי במדינת ישראל. המאגר החיסוני הוא רק הסימן הראשון, והמאבק הזה עדיין לא קרוב לסיום.
האם אנו צועדים לקראת עידן של שליטה דיגיטלית חסרת תקדים או שהציבור יתעורר וידרוש את חירותו חזרה? ימים יגידו.
