הצעתו של האלוף במיל’ גיורא איילנד, שזוכה לתמיכה בקרב בכירים בצה”ל, מציעה פינוי תושבי צפון רצועת עזה, הפיכתו לשטח צבאי סגור, ובידוד המחבלים מהאוכלוסייה האזרחית. האם מדובר בשינוי שיביא לסיום הסכסוך או בהסלמה מסוכנת?
הצגת התוכנית: שינוי אסטרטגי מרחיק לכת
בשבועות האחרונים נשמעים דיווחים לפיהם בכירים בצה”ל שוקלים ברצינות לאמץ את ‘תוכנית איילנד’ או לפחות חלקים ממנה. התוכנית הוצגה לראשונה בתחילת החודש על ידי האלוף במיל’ גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף מבצעים בצה”ל ואחת הדמויות המשפיעות בשיח הצבאי האסטרטגי בישראל. איילנד טוען כי יש לפנות את אוכלוסיית צפון רצועת עזה, לסגור את האזור באופן מוחלט ולמנוע כל אספקה הומניטרית למחבלים, במטרה לנטרל את יכולת חמאס לפעול מתוך האזור הצפוני.
היעדים המרכזיים: ניתוק מחבלים ואספקת סיוע
אחד הצעדים המרכזיים בתוכנית הוא פינוי מוחלט של כל תושבי צפון הרצועה, כולל תושבים אזרחיים שאין להם קשר לפעילות טרור. אותם תושבים יידרשו לעזוב את בתיהם ולהתרכז באזור הדרומי של הרצועה, הרחק מאזורי הלחימה הצפוניים. לפי התוכנית, מעבר האוכלוסייה יתבצע דרך מסדרונות מוגנים בפיקוח צה”ל, והשטח שיפונה יוכרז כשטח צבאי סגור שבו תתבצע פעילות נרחבת לנטרול מחבלים ולמניעת המשך פעילות טרוריסטית.
תמיכה נרחבת מצד בכירי צה”ל
התוכנית זכתה עד כה לתמיכה מצד בכירים רבים בצה”ל, בהם האלוף גרשון הכהן, מפקד הגיס הכללי לשעבר, והאלופים מזרחי ואייזנברג. תתי אלופים נוספים, כמו דדי שמחי, הביעו תמיכה ברעיון, ורואים בו מהלך הכרחי לנטרול חמאס ולשיפור הביטחון באזור. התומכים בתוכנית סבורים שהיא תאפשר לישראל להפעיל לחץ אפקטיבי על חמאס ולפגוע קשות ביכולת הארגון לפעול לאורך זמן, תוך צמצום הסיכונים לחיי החיילים ולחיי האזרחים בצפון ישראל.
ביקורת מצד הרשות הפלסטינית וגורמים הומניטריים
אולם, לצד התמיכה הנרחבת, נשמעים גם קולות ביקורת חריפים. משרד החוץ של הרשות הפלסטינית הגיב לפרסומים על התוכנית והזהיר מפני פינוי תושבי צפון עזה. לטענת הרשות, מדובר במהלך שנועד להכין את השטח להשתלטות ישראלית והתנחלות באזור. היא טוענת כי המהלך יוביל לגירוש המוני של פלסטינים ויחמיר את המצוקה ההומניטרית של התושבים, שכבר סובלים ממחסור חמור במשאבים בסיסיים כמו מים, מזון וחשמל.
חשש מהשלכות הומניטריות ומדיניות
ביקורת נוספת מגיעה מכיוונים בינלאומיים והומניטריים. ארגוני זכויות אדם כבר הביעו את חששותיהם כי פינוי אוכלוסייה כה גדולה, ללא הבטחה מספקת למקום חלופי, עלול לגרום למשבר הומניטרי בקנה מידה עצום. מעבר לכך, מניעת אספקה הומניטרית לאזור הצפוני, גם אם היא נוגעת רק למחבלים, עשויה להוביל לפגיעה בלתי נמנעת באוכלוסייה האזרחית שנותרת בסביבה. החשש המרכזי הוא שהלחץ על המחבלים יביא להסלמה אלימה נוספת, שתפגע לא רק בצפון עזה, אלא גם בישראל ובמרחב האזורי כולו.
השלכות מדיניות בזירה הבינלאומית
בנוסף, ישנן גם סוגיות מדיניות הנוגעות ליחסים הבינלאומיים של ישראל. פינוי כה גדול עשוי לגרור תגובות חריפות מצד מדינות ערביות ומדינות אחרות בעולם, שעלולות לראות במהלך הזה צעד פרובוקטיבי שמערער את הניסיונות להשיג הסדר מדיני. האיחוד האירופי ומדינות אחרות כבר הביעו בעבר דאגה מכוונותיה של ישראל לבצע מהלכים צבאיים חד-צדדיים בעזה, והן עשויות לפעול בזירה הבינלאומית כדי ללחוץ על ישראל לעצור את המהלך.
האם ‘תוכנית איילנד’ תשנה את פני המלחמה?
השאלה המרכזית שמעלה התוכנית היא האם מדובר בפתרון שישבור את מעגל הלחימה המתמשך בעזה, או במהלך שיעמיק את המשבר ויגרור את האזור להסלמה חמורה יותר. מצד אחד, התומכים טוענים כי רק בידוד המחבלים והפעלת לחץ כלכלי ומבצעי מתמשך על חמאס יוביל לפגיעה ממשית בכוחו ויחזיר את השליטה לישראל. מצד שני, המבקרים טוענים כי הפינוי והפיכת האזור לשטח צבאי סגור לא יפתרו את שורש הבעיה, אלא יובילו לעוד סבב של אלימות ותסכול, הן בצד הפלסטיני והן בצד הישראלי.
עתיד הרצועה וההשלכות ארוכות הטווח
תוכנית איילנד, אם כן, אינה רק מהלך צבאי גרידא, אלא גם מהלך מדיני שיש לו השלכות ארוכות טווח על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל עתיד רצועת עזה. אימוץ התוכנית במלואה עשוי לשנות את פני המלחמה כפי שהכרנו אותה עד כה, ולהכתיב כללים חדשים במאבק מול חמאס. אך לצד זאת, יש לקחת בחשבון את המחירים הכבדים שעלולים להיגרם – הן בצד האנושי והן בצד המדיני.
העתיד של עזה ושל תושביה תלוי במידה רבה בהחלטות שיתקבלו בימים הקרובים בדרגים הצבאיים והמדיניים בישראל.
