המתח הגובר בגבול הצפוני בין ישראל לחיזבאללה והאפשרות למלחמה כוללת מחייבים את לבנון להיערך לפינוי המוני של אזרחיה. עד כה, למעלה מ-113 אלף תושבים, רובם שיעים, נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות הלחימה והחשש מהסלמה נוספת. המדינה מתמודדת עם התרחיש באמצעות תוכניות פינוי והתארגנות חירום, שמטרתן להגן על חיי התושבים.

מועצות מקומיות ערוכות לפינוי המוני

186 מועצות ברחבי לבנון הכריזו על מוכנותן לקליטת עקורים, ובערים רבות הוקמו מטות חירום שמרכזים את הטיפול בעקורים והסבת בתי ספר למקלטים זמניים. בבקאע נערכות גם תוכניות פינוי לאוכלוסיות החיות בקרבת אזורי הלחימה עם ישראל.

עליית שכר הדירה ומצוקת המגורים

חלק מהעקורים עברו לאזור הצפון, שם נרשמה עלייה חדה בשכר הדירה – לעיתים פי שלושה וארבעה מהמחיר הממוצע. בנוסף לכך, רבים נאלצים להתגורר בבתי ספר ובמקלטים זמניים, מה שמגביר את מצוקת הדיור בלבנון ויוצר עומס על התשתיות הקיימות.

מתחים בין-עדתיים ודחייה של עקורים שיעים

בלבנון מדווחים על מתחים בין-עדתיים גוברים, כאשר שיעים שביקשו מקלט בשכונות סוניות או נוצריות נתקלו בדחייה, מחשש שהתושבים המקומיים יושפעו מהלחימה המתגברת באזורי חיזבאללה. הדאחיה בביירות, דרום לבנון ובעלבכ, הנחשבים לאזורי סיכון גבוהים, ממשיכים לעמוד במרכז העימותים הצבאיים.

פינוי פליטים סורים כדי לפנות מקום לעקורים לבנוניים

במקביל, המשטרה הלבנונית פינתה לאחרונה פליטים סורים מבתים בכפרים שונים כדי לפנות מקום לעקורים לבנוניים שמבקשים מקלט במקומות רחוקים יותר מהלחימה בדרום. מהלך זה מעלה שאלות מוסריות ומחולל מתחים נוספים בין האוכלוסיות המתגוררות באזור.

האיום מצד ישראל והחשש מהסלמה נוספת

ההסלמה בין ישראל לחיזבאללה, הכוללת חילופי אש והתקפות ישירות על דרום לבנון, מאיימת להוביל את המדינה למצב של מלחמה כוללת. לבנון עומדת בפני מבחן הומניטרי מורכב הכולל התמודדות עם עקורים פנימיים, מתחים בין-עדתיים ולחץ כלכלי כבד, בעוד תושבי המדינה מתמודדים עם השלכות של הסכסוך עם ישראל על חיי היומיום שלהם.