כתוב את הכותרת כאןsd

טכנולוגיות קריאת מחשבות אולי נשמעות כלקוחות מעולם המדע הבדיוני, אך בשנים האחרונות הולך וגדל השיח על האפשרות לעשות זאת בפועל, הודות לשילוב של מודלים מתקדמים כמו ChatGPT ומערכות נוירולוגיות מתקדמות. מחקר חדש שפורסם על ידי פרופסור סטיבן רייני מאוניברסיטת TU Delft בהולנד מציב אזהרות חשובות בנוגע לאמיתות הטענות על טכנולוגיות אלו ומסביר כי למרות ההתקדמות המרשימה, עדיין איננו עומדים בפתח מהפכת קריאת מחשבות של ממש.

הממצאים המרכזיים במחקר

במחקרו, רייני בוחן את היכולת לשחזר תכנים מנטליים מתוך נתוני מוח שנמדדים באמצעות fMRI, תוך שימוש במודל שפה גדול כמו ChatGPT. התוצאות מצביעות על כך שמודלים אלו מצליחים לשחזר תבניות של מילים ומשפטים הקשורים לפעילות המוחית, אך המחקר טוען כי אין מדובר בקריאת מחשבות אמיתית.

להלן תוצאות המחקר והמסקנות בטבלה מסודרת:

תחום תוצאה מסקנה
פענוח מילים המערכת הצליחה לשחזר מילים ומשפטים מסוימים מתוך נתוני המוח שנאספו על ידי fMRI. אין מדובר בקריאת מחשבות ישירה, אלא בתוויות שמבוססות על נתונים סטטיסטיים.
יכולת התאמה ניתן לזהות תבניות מוחיות המתקשרות למשמעות כללית של מילים שנאמרו או נצפו. המשמעות אינה משוחזרת ישירות מהמוח, אלא דרך ניתוחים סטטיסטיים של דפוסי פעילות מוחית.
שימושים עתידיים יש פוטנציאל לשימוש בטכנולוגיה לשיקום דיבור ויצירת דרכי תקשורת עבור אנשים עם מוגבלויות. טכנולוגיות אלו עשויות לתרום לתחומים רפואיים, אך יש לשמור על זהירות בשימושים רפואיים ומשפטיים.
הבחנה בין דמיון למציאות הניתוח אינו מספק קריאה ישירה של מחשבות, אלא תחזיות סטטיסטיות. למרות ההתקדמות, קריאת מחשבות אמיתית עדיין אינה מושגת

החוקרים, שכוללים את ג’רי טאנג וצוותו, הראו כי באמצעות שיטות מתקדמות, ניתן “לפענח” תגובות מוחיות לתמריצים מילוליים ותמונות. המודל הצליח לשחזר מילים ומשפטים מסוימים באופן שמפתיע את הקהילה המדעית, אך רייני מדגיש כי המודל אינו משחזר את המשמעות המדויקת של המחשבה. במקום זאת, הוא מייצר תוויות שמבוססות על הקורלציה בין הנתונים המוחיים למאגרי הטקסט שעליהם אומן המודל.

אז מה לא נכון?

רייני טוען כי הבעיה המרכזית היא בכך שהמשמעות של תכנים מנטליים אינה נלקחת ישירות מנתוני המוח. המודלים הנוכחיים מספקים תחזיות סטטיסטיות על סמך דפוסים קודמים במאגרי מידע, אך זה אינו מתקרב לקריאת המחשבה עצמה. היכולת שלנו להבין תכנים מנטליים נובעת מסיבות רציונליות ולא רק מתוך תבניות סטטיסטיות של פעילות מוחית.

המחקר מדגיש כי למרות שהיכולות הטכנולוגיות בתחום זה מרשימות, יש לשמור על זהירות רבה במסקנות הנגזרות מהן, במיוחד כאשר מדובר בשימושים רפואיים או משפטיים. בעוד שהטכנולוגיה יכולה להיות כלי משמעותי לשיקום דיבור או תקשורת חדשה עבור אנשים עם מוגבלויות, אין לראות בה כטכנולוגיה שמסוגלת לקרוא מחשבות באופן ישיר.

האם יש עתיד לקריאת מחשבות?

למרות הספקות, המחקר כן מציין שיש לתוצאות הטכנולוגיות האלה פוטנציאל משמעותי. למשל, באפשרותן להוות כלי לתקשורת עבור אנשים עם בעיות דיבור או שימוש בטכנולוגיות שיקום מתקדמות. עם זאת, חשוב להדגיש את ההבדל בין ניתוח סטטיסטי לבין קריאת מחשבות אמיתית.

כך שבעוד שהעולם המדעי ממשיך להתקדם לכיוון הבנה עמוקה יותר של המוח, עדיין מוקדם לקבוע אם אנו קרובים לקריאת מחשבות כמו בסרטי המדע הבדיוני.

כתוב את הכותרת כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות